משנה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל הַסְּגָן בִּמִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ אֶת יְמִינְךָ. וְאִם בִּשְׂמֹאלוֹ עָלָה רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְּבֵּהַּ אֶת שְׂמֹאלְךָ. נְתָנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירִים וְאוֹמֵר לַיי חַטָּאת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת אֶלָּא לַיי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃
Pnei Moshe (non traduit)
ר' ישמעאל אומר וכו'. ואין הלכה כר' ישמעאל:
והן. השומעין שם המפורש עונין אחריו בשכמל''ו:
מתני' טרף בקלפי חטף פתאום בטריפה ובחטיפה וכדי שלא יתכוין במשמושו איזה של שם ויטלנו בימין לפי שסימן ירה היה כשהיה עולה לשם בימין:
והעלה שני גורלות. אחד בימין ואחד בשמאל והשעירים עומדים אחד לימין ואחד לשמאל ונותן גורל שעלה בימין על שעיר של ימין וגורל שעלה בשמאל על שעיר של שמאל:
ראש בית אב אומר לו וכו'. לפי שהוא עומד משמאלו:
לה' חטאת. שם המפורש היה מזכיר והוא שם המיוחד בכתיבתו כדאמרי' בפ' דלעיל בהלכה ו:
וְעַל כּוּלָּן הָיָה בֶּן זוֹמְא אוֹמֵר. מִשֶּׁלָּךְ יִתְּנוּ לָךְ. וּבִשְׁמָךְ קוֹרִין אוֹתָךְ. וּבָשִׁבְחָךְ מוֹשִׁיבִין אוֹתָךְ. 20a וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמוּכָן לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
ועל כולן היה בן זומא אומר וכו'. משום שרצו לדחותן וסוף סוף הוכרחו לשלוח אחריהם ולכפול להן שכרן:
ואין שכחה לפני המקום. שלא תאמר אולי נשכחתי כמת מלב אין שכחה לפניו ברוך הוא ואין אדם נוגע במוכן לך:
הדרן עלך אמר להם הממונה
הלכה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי כול'. לֹא סוֹף דָּבָר קַלְפֵּי אֶלָּא אֲפִילוּ קַלָּתוֹת. וְלָמָּה אָֽמְרוּ קַלְפֵּי. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. וְיָבִיא שְׁנֵי חוּטִין. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְיִקְשׁוֹר עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל. וְיָבִיא שְׂנֵי צְרוֹרוֹת. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. [וְיִתֵּן עֲלֵיהֶם] וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי. [שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַעֲזָאזֵֽל. וְיִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי.] שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לַיי לְעוֹלָם. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל לְעוֹלָם. הָדָא אָֽמְרָה. חֲקּוּקֵים הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה חקוקים היו עליהם זה לה' וכו' כדי שיהא מתקיים לעולם וכל הני דרשות דקאמר מדכתיב מיותר בקרא ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגו'. דאלו היה כתיב גורלות לה' וגו' הייתי אומר שיעשה איזה סימן להכי כתב עוד גורל ואלו היה כתוב גורל לה' וגורל לעזאזל ולא כתב אחד הייתי אומר יכתוב עליהם גורלות אבל לא בפירוש אלא יאמר זה לה' וכו' ת''ל גורל אחד לה' וגו' מלמד שיהיו חקוקים עליהם השמות לעולם:
ת''ל גורל אחד לה'. למד שצריך שיהא מוכיח על עצמו שהוא לה' לעולם וכו':
תלמוד לומר גורל וכו'. כלומר שצריך שיהא ניכר שהן לגורלות ופריך ואכתי יכתוב עליהן שהן גורלות אבל למה יכתוב בפירוש על זה לשם וכו' אלא ויאמר זה לה' וכו':
ופריך ואכתי יביא שני צרורות וכו'. ויתן על השעירים ויאמר וכו' וזה ניכר ביותר:
ת''ל גורל וכו'. שיהא ניכר וכו'. ואין קשירות החוטין ניכר כל כך:
ויביא שני מינין וכו'. ולמה היו צריכין לכתוב עליהן השמות ולא סגי בקשירת חוטין על הגורלות אחד לבן וכו' לסימן:
גמ' לא סוף דבר קלפי. לאו דוקא בקלפי המיוחדת לכך אלא אפילו הניח הגורלות בקלתות נמי שרי ולמה אמרו בקלפי המיוחדת כדי לעשות פומבי ופרסום לדבר:
וְתַנֵּי כֵן. בִּשְׁתֵּי קַלְפִיּוֹת נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַת שֶׁהַגּוֹרָלוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכָהּ וְאַחַת שֶׁשְּׁמוֹת הַשְּׁבָטִים בְּתוֹכָהּ. וּשְׁנֵי פִירחֵי כְהוּנָה עוֹמְדִים. מַה שֶׁזֶּה מַעֲלֶה וָזֶה מַעֲלֶה זָכָה. בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּגוֹרָלוֹת בְּאוּרִים וְתוּמִּים וּבִכְסָפִים. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל לִפְנֵ֣י יְי בַּמִּצְפֶּה. גּוֹרָ֛ל אֵילּוּ הַגּוֹרָלוֹת. לִפְנֵ֣י יְי אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. רַ֖ב לִמְעָֽט׃ אֵילּוּ הַכְּסָפִים. אָמַר רִבִּי אַבִּין. אִילְמָלֵא שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵן כָּל מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו לֹא הָֽיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְחַלֶּקֶת לְעוֹלָם. וְתַנֵּי כֵן. שְׁלֹשָׁה חֵינִים הֵן. חֵן אִשָּׁה בְעֵינֵי בַעֲלְהּ. חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו. חֵן מִקַּח בְּעֵינֵי לוֹקְחְיו. רִבִּי אַבָּא בְרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעֻ דְּסִיכְנִין בְשֵׁם לֵוִי. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן. הָדָא הִיא דִּכְתִיב וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וגו'. וְנָֽתַתִּ֥י לָכֶם֭ לֵ֥ב בָּשָֽׂר וגו'׃ שֶׁהוּא בוֹשֵׂר בְחֶלְקוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ונתתי לכם לב בשר. ודריש מלשון. בושר שיהא כל אחד בוסר וממאס בחלק חבירו ואינו חפץ אלא בחלקו מפני החן שיהיה לו במקומו:
אלמלא שנתן הקב''ה חן וכו' והיה כל אחד אומר אני חפץ בחלק זה אלא שנתן הקב''ה חן לכל א' וא' בחלקו:
ובכספים. שהיו מעלין זה לזה מה שחלקו יפה משל חבירו כדדריש מדכתיב בין רב למעט להשוות בין החלק המרובה והיפה לבין המועט בכספים:
מה שזה מעלה'. משמות הגבולין בקלפי הא' וזה מעלה משמות השבטים מקלפי הב' זכה כל אחד ואחד בגורלו:
ותני כן וכו'. כלומר וכן מצינו בחלוקת א''י שהיו בקלפיות וגורלות שכתוב עליהן השמות:
צִיץ הָיָה כָתוּב עָלָיו קוֹדֶשׁ לַיי. קוֹדֶשׁ מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל קַתֶדְרִין שֶׁלּוֹ. וְדִכְווָתָהּ. אֶחָד מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמֵי וְלֹא הָיָה כָתוּב עָלָיו אֶלָּא שִׁיטָּה אַחַת קוֹדֶשׁ לַיי.
Pnei Moshe (non traduit)
אני ראיתיו ברומי. להציץ של כ''ג כשהראו לפניו בגדי כהונה שלקח טיטוס הרשע:
ודכוותה. מה שהיה כתוב על הגורל לה' היה כתוב אחד מלמטה והשם מלמעלן:
ציץ היה כתוב עליו וכו'. כמלך שהוא יושב על קתדרון. הכסא שלו לפיכך השם מלמעלן:
אָֽמְרָה הַתּוֹרָה גּוֹרָלוֹת. גּוֹרָלוֹת שֶׁלְּכָל דָּבָר. יְכוֹל יִתֵּן שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה וְּשְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָלוֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ יְכוֹל יִתֵּן שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה וְשֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל. וְלֹא דָא קַדְמִייָתָא. כֵּינִי. יְכוֹל מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן שֶׁלְשֵׁם עַל שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל שֶׁלְעַזָּאזֵל יַחֲזוֹר וְיַחֲלִיף. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי. אֵין כָּאן לַשֵּׁם אֶלָּא אֶחָד. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל. אֵין כָּאן לַעֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
ת''ל גורל אחד לה' אין כאן לשם אלא אחד וכו'. דכמו שאינו יכול להחליף את זה לזה ואת זה לזה כך לא יחליף הגורלות מזה לזה ומזה לזה:
יכול משהוא נותן של שם על של שם וכו' יחזור ויחליף. כלומר אע''פ שזה שנתן עליו של שם יתקיים לשם וכן זה לעזאזל מכל מקום יכול הייתי אומר יחזור ויחליף הגורלות אחר כך ליתן של זה על זה ושל זה על זה כדי לקיים ונתן על שני השעירים גורלות דמשמע שני גורלות על כל אחד:
כיני. הכי קאמר:
יכול יתן וכו'. ברייתא היא בת''כ וקס''ד דהאי יכיל יתן בתרא נמי מיתפרש שיתן בתחלה שניהם על זה ועל זה והלכך פריך ולא דא קדמיתא הלא כבר אמר יכול יתן שני גורלות על זה וכו' וכלומר מדכתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות יכול יתן שניהם על זה ועל זה ת''ל גורלות גורל א' וכו' הגורלות שאני אומר לך הוא שיתן גורל אחד וכו' ומאי האי דהדר קאמר יכול יתן של שם ושל עזאזל וכו'. היינו הך קדמייתא:
אמרה התורה גורלות. סתם גורלות של כל דבר יכול הוא לעשות:
נָגַע בָּהֶן כְּשֵׁהֵן לְמַטָּה וְנִתְעָֽרְבוּ. 20b אֵין הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּמִשֶּׁהֶעֱלָה אוֹתָן נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָֽרְבוּ. הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּבַעֲלִייָתוֹ נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָֽרְבוּ. אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. וַאֲפִילוּ אִם אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אֲבָל אִם אָמַר. בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִימִינִי בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִשְׂמֹאלִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּזֱה שֶׁעַל יְמִינִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּאֶ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. לֹא קָדַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא קוֹבְעָן בַּפֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני מה. ומה טעם מפני שזה קובען בפה הוא ותנינן לקמן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת:
אבל אם אומר בין של שם יעלה בימיני וכו' לא יקדש אלא זה של ימיני. או לא יקדש אלא זה שעל שמאלי לא קידש ולא אמר כלום:
ואפילו אם אמר וכו'. כלומר אע''פ שזה של שם יעלה בימיני יקדש לשם זה שעל שמאלי וכן להיפך אפילו בכה''ג קדש הוא כמו שאמר דהואיל ונתערבו יכול הוא לומר כן ואין זה כקורא שם בפיו בלבד דמ''מ על ידי עליית הגורל הוא מקדשו:
אומר אם של שם וכו'. כלומר אם כשמבקש להעלותן נתערבו יאמר אם של שם יעלה בימיני יהיה זה שעל ימיני קדש ואם של שם יעלה בשמאלי וכו' וכן אם לאחר שהעלה נתערבו יאמר אם של שם עלה בימיני וכו' ונותן מה שיראה שהוא בימינו על שעיר הימיני ואת של שמאל על השמאלי והרי הן כמצותן:
ובעלייתו וכו'. כלומר וכיצד יעשה אם בשעת עלייתו נגע בהן ונתערבו שאתה אומר אם משהעלה נתערבו השעירים כמצותן:
ומשהעלה. ואם משהעלה אותן מהקלפי זה לימינו וזה לשמאלו וקודם שהניח עליהן נגע בהן ונתערבו בכי האי גוונא השעירים כמצותן. לפי שבשעת עלייתן עדיין לא נתערבו וכדמסיק ואזיל:
אין השעירים כמצותן. שאם אח''כ נתן על זה של שם ועל זה של עזאזל אין זה כמצותן לפי שעליית הגורל היא המצוה והרי נתערבו קודם עלייתן:
נגע בהן וכו'. מהדר להמתני' אם כשהגורלות עדיין מונחין למטה בהקלפי וכשנגע בהן להעלותן נתערבו ואינו יודע איזה של ימין ואיזה של שמאל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source